בורקס ג'ורג' בטפאלה בתל אביב הוא ללא ספק בורקס מזן אחר. הפעם הראשונה שהגעתי למקום הייתה בפעם הראשונה בה זכיתי לצאת לבלות בתל אביב בימים הראשונים בהם הברים, המסעדות ומקומות הבילוי נפתחו בעקבות הירידה המשמעותית בתחלואת וירוס הקורונה.
יום שישי אני, עינב המתולתלת וליאב החכמולוג החלטנו סוף סוף לקיים מפגש פסגה ואחרי למעלה משנה שלא נפגשנו לדרינק מחוץ לשעות העבודה זה קורה…
תחילה חשבנו לשבת באיזה בר תל אביבי שגם מציע משהו לנשנש על הדרך אבל תוך כדי תנועה שלושתנו הבנו שכולנו מורעבים והדבר הראשון שחשוב בבחירת המקום בו נשב הוא קודם כל האוכל. בזמן שאנחנו מחטטים את רגלינו ברחובות מרכז תל אביב אנחנו שמים לב לשלט ענקי בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ושלמה המלך (ממש מול הקוסם) שרשום עליו בורקס ג'ורג. בלבלה אחזה אותי לרגע כי אם המוח שלי עדיין מתפקד והזיכרון עובד אז בדיוק איפה שממוקם השלט אמור להיות הבר המיתולוגי והשמח טפאלה בו נהגתי לשבת מדי שישי עם חברים לבירה ומשחק שש בש בימים העליזים בהם הייתי תל אביבי, רווק ונטול דאגות ואחריות.
ככל שאנחנו יותר ויותר מתקרבים לבורקס ג'ורג' אני נרגע היות ואני מבין שהטפאלה חי וקיים והבורקס הוא למעשה מנה שהמקום מציע / מארח – מי יודע אולי בימי הקורונה בהם ברים נאלצו לסגור את שעריהם הם עשו הסבה למקום והחלו למכור בורקס כדי לשמור על העסק.
חדל קשקשת ברשת, החלטנו להתיישב בטפאלה וברגע שהמלצר הגיע הזמנו כל אחד בורקס תרד וגבינות וכוס בירה קרה. בזמן שאנחנו מחכים שהמלצר יחזור עם ההזמנה נהנינו מהאווירה המקסימה שכל כך מאפיינת את הטפאלה: יום שישי צהרים, מוזיקה, צ'ייסרים באוויר ואווירה היפסטרית תל אביבית טיפוסית
אז מה דעתך?