מסעדת אלבמה נתניה – חגיגה של בשרים

אם יש מסעדת בשרים שאני מתגעגע אליה בחירוף נפש ומתכוון להתקשר ולהזמין בה מקום מיד איך שווירוס הקורונה ומגבלות ההתקהלות איתו הוא הביא נפסקות זה מסעדה אלבמה שבנתניה.

על אלבמה נתניה שמעתי לראשונה מחבר באר שבעי שמלבד ליריבות הספורטיבית שהייתה ביננו כמו כל יריבות  בין אוהד מכבי נתניה לאוהד של הפועל באר שבע הוא נהג לפזר בכל פעם שנפגשנו: "אם יש משהו טוב בנתניה זה אלבמה שבאזור התעשייה הישן".

בתור נתנייתי מבטן ולידה שכל תקופת נעוריו נהג לשבת בפיצוצייה של צורי באזור התעשייה למלא טפסי ווינר ולהתפנק על הטוסט נקניק המשובח של המקום הראש והלב לא יכלו לקבל את זה שיש מצב שכל השנים האלה היה לי ממש מתחת לאף מסעדה בשרים אגדית שלא ידעתי על קיומה. כי אם כמה שדרור לא מבין בכדורגל ובחר לאהוד דווקא את הגמלים מהדרום באוכל הבחור מבין ואין מצב שהוא מחרטט.

כדי לסגור את הפינה הזאת שהתחילה להציק לי כבר בבטן התקשרתי להזמין שולחן לי ולעוד זוג חברים. יש ביקוש ויש את מה שקורה באלבמה! כנראה שמשהו טוב קורה במקום הזה כי התאריך הכי קרוב אליו הצלחתי להזמין שולחן היה לחודשיים וחצי קדימה – אמאל'ה עכשיו הציפיות ממש בשמיים…

ההנחיות המפורטות של המסעדה

לאחר 70 ימים מורטי עצבים הגיע היום המיוחל שנפתח עם שיחת טלפון מטעם אלבמה שביקשו לוודא שנגיע, לעדכן אותנו שהתשלום במזומן בלבד וששתייה נדאג להביא מהבית… What the fuck!!!!! 

מעולם לא קיבלתי הנחיות כאלה הזויות ממסעדה שהזמנתי בה שולחן!

הערב הגיע, הזנתי את הכתובת של אלבמה ב waze ויצאנו לדרך אני ואשתי מציידים בשתייה (קלה וחריפה) לעבר היעד. כעבור נסיעה של חצי שעה ה waze מאותת שהגענו ליעד אבל אני רואה שהגענו לפיצוצייה של צורי. תוך כדי שאני מנסה להסביר לאשתי שכנראה הוויז התחרפן וצריך להתקשר למסעדה ולבקש מהם שיכווינו אותנו טלפונית כי את המקום שאליו הגענו אני מכיר ואפילו מכיר טוב. פתאום אשתי שמה לב ש-10 מטר מהפיצוצייה של צורי ישנו שלט צהוב ועליו רשום אלבמה ואומרת: "הוויז בסדר, הנה אלבמה". לא יודע מה הייתי יותר בהלם או נבוך.